ד״ר נדל״ןרמ"י קבעה כללי עסקה למתקני אגירת חשמל עצמאיים במשבצות של יישובים חקלאיים
הקצאה ל 49 שנה בתשלום לפי שומה, ותוספת במחיר אחיד לפי הספק למתקן האגירה עצמו, לשימוש של 24 שנה.
- שמאים
- יזמים
- בעלי נכסים
- מערכת
- מערכת
- פורסם
- נבדקה
הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) אישרה החלטה שקובעת כיצד ייחתמו עסקאות להקמת מתקני אגירת חשמל עצמאיים על קרקע במשבצות של יישובים חקלאיים, כך נמסר בהודעת הדוברות של הרשות מ 25.10.2026. ההודעה אינה מציינת את מספר ההחלטה ואת תאריכה, ומציינת רק שהתקבלה “לאחרונה”.
הפרטים
רקע תכנוני. לפי ההודעה, ההחלטה התקבלה בעקבות תיקונים 19 ו 19/1 לתמ”א 1. התיקונים מאפשרים מתן היתרי בנייה למתקני אגירה ישירות מכוח התמ”א בשטחים המיועדים, בין השאר, לתעשייה, תעסוקה, מסחר, מלונאות, אחסנה ומבני משק. בתקציר ההודעה מופיע “תמ”א 19 ו 19/1”, ואילו בגוף ההודעה הנוסח הוא “תיקונים 19 ו 19/1 לתמ”א 1”. כאן נעשה שימוש בנוסח שבגוף ההודעה.
מתקנים שאינם גדולים. בתקציר נכתב שההחלטה מתייחסת למתקנים שאינם גדולים, “מתחת ל 16 מגוואט”. הנתון הזה מופיע בתקציר בלבד ולא בפירוט הכללים.
הקצאה ל 49 שנה. כשבמגרש ניתן לקבל היתר בנייה למתקן אגירה על בסיס התיקונים, תיערך עסקת ההקצאה ביעוד התכנוני התקף, או במגרש חדש לאחר חלוקה סטטוטורית, לתקופה של 49 שנים. התשלום ייקבע לפי שומה למלוא הזכויות לפי התכנית המפורטת. אם מדובר בחלק ממגרש תכנוני, זכויות הבנייה יחושבו באופן יחסי לשטחו.
תוספת למתקן האגירה. העסקה תכלול תוספת עבור המתקן עצמו, שתשולם לפי מחיר אחיד בהתאם ל”הספק האגור במגהוואט לשעה”, כלשון ההודעה, מכוח החלטת הנהלה 5605. תקופת השימוש המוקצה למתקן האגירה תהיה 24 שנים בלבד.
מעבר מהסכם פיתוח לחוזה חכירה. המעבר יתאפשר באחד מאלה: מימוש 40% משטח המגרש, מימוש 80% מזכויות הבנייה (הנמוך מביניהם), או אישור מחברת החשמל שמתקן האגירה פעיל.
מבני משק. במגרשים שיעודם מבני משק, התשלום ייגבה עבור רכיב האגירה בלבד, לפי מחיר אחיד.
מה זה אומר לכם
הסעיפים הבאים הם פרשנות של המערכת ולא נאמרים בהודעה. אין בהם ייעוץ לעסקה מסוימת, וכל מגרש נבחן לפי התכנית החלה עליו ולפי נוסח ההחלטה המלא.
- שמאים. לפי ההודעה, התמורה מורכבת משני רכיבים שנקבעים בדרכים שונות: שומה למגרש לפי מלוא הזכויות בתכנית המפורטת, ותוספת לרכיב האגירה לפי מחיר אחיד שנקבע מראש ולא בשומה פרטנית. לפי נוסח ההודעה, השומה למגרש נערכת למלוא הזכויות בתכנית, ולא רק לחלק שמשמש בפועל למתקן האגירה. ההודעה אינה מפרטת מה חל על השימוש לאגירה בתום 24 השנים, בתוך תקופת הקצאה של 49 שנים.
- יזמי אנרגיה. המעבר מהסכם פיתוח לחוזה חכירה יכול להתבסס על אישור חברת החשמל שהמתקן פעיל, ולא רק על היקף בנייה. ההודעה אינה מפרטת איזה אישור נדרש ובאיזה שלב הוא מוצג.
- אגודות ויישובים חקלאיים. לפי ההודעה, יעוד המגרש בתכנית התקפה משפיע על מבנה התשלום: במגרש ביעוד מבני משק נגבה תשלום עבור רכיב האגירה בלבד, ובמגרש ביעוד אחר נגבה גם תשלום לפי שומה למגרש.
מה עדיין לא ידוע
- מספר ההחלטה החדשה ותאריכה לא פורסמו בהודעה, ולכן אין בהודעה מועד כניסה לתוקף.
- ההודעה אינה מבהירה כיצד מיושם “הנמוך מביניהם” בין תנאי 40% משטח המגרש לבין תנאי 80% מזכויות הבנייה, ואינה מציינת מי הצד לעסקה: האגודה, היזם או שניהם.
- ההודעה מציינת כי במקרה של סתירה בינה לבין הוראות הדין, יגברו הוראות הדין. נוסח ההחלטה המלא לא פורסם בהודעה.
מקורות רשמיים
- רשות מקרקעי ישראל, הודעה פורסם
שקיפות
הידיעות באתר מוכנות בסיוע כלי בינה מלאכותית, נבדקות מול הפרסום הרשמי ועוברות עריכה לפני פרסום. הידיעה נבדקה ב . מדיניות העריכה
המידע כללי ואינו ייעוץ מקצועי או משפטי. האתר אינו גוף רשמי. תיקון? ראו מדיניות התיקונים.
